החלטה בתיק בר"ע 3329/07

1.         בבית משפט השלום בירושלים מתבררת תביעה שהגישה המבקשת נגד המשיבים לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת דרכים שארעה ביום 15.2.00. בית המשפט מינה מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה ובתחום אף אוזן גרון. המבקשת ביקשה, כי ימונה מומחה גם בתחום הפסיכיאטריה. בית המשפט דחה את הבקשה, בקובעו: " התיעוד שצורף לבקשה למינוי פסיכיאטר אינו מראה, ולו בדוחק, על קיום קשר סיבתי בין התאונה משנת 2000 לתלונות שהחלו בינואר 2005, לפני התאונה השניה. גם האבחון שנערך לה [למבקשת] , כסובלת מהפרעת הסתגלות, אינו מחזק את הטענות בענין הקש"ס. לפיכך איני סבור כי קיים ראשית ראיה למינוי".

2.         על כך מלינה המבקשת בבקשה לרשות ערעור שבפני.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בתשובת המשיבה 3 (המשיבים 1 ו-2 לא השיבו לבקשה) ובתגובה לתשובה, נחה דעתי כי לא נפל פגם בהחלטתה של הערכאה המבררת המצדיק התערבותה של ערכאת הערעור. להלן אבאר עמדתי.

3.         על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ד-1986 (להלן: התקנות) האפשרות היחידה של נפגע בתאונת דרכים להוכיח טענותיו בענין שברפואה היא באמצעות בקשה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט. " דחיית בקשה למינוי כזה יש בה, על כן, כדי לסגור בפני הנפגע את הדרך להוכיח שנותר עם נכות כתוצאה מן התאונה (ראו למשל רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד
מד(2) 216, בעמ' 219)" (רע"א 6945/00 אשרף סאלח נ' דולב, חברה לביטוח בע"מ, מיום 22.1.01). לפיכך, גם כאשר מצב הדברים אינו חד משמעי " ייזהר בית המשפט לבל תקופחנה זכויותיו של המבקש על ידי מינוי מומחה רפואי כבקשתו" (ע"א 1338/90 הנ"ל, בעמ' 220). תקנה 2(ב) לתקנות מחייבת את הנפגע המבקש מינוי מומחה רפואי להציג " מסמך שנערך לצורך טיפול רפואי ושיש בו ראיה לענין טענותיו". היינו, נדרשת "ראשית ראיה" לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. כפי שנפסק לא אחת, אין צורך שראשית הראיה תתייחס לקיומה של נכות בפועל, ודי שתצביע על אפשרות לקיומה של אותה נכות. בכל הנוגע לחובת הנפגע לבסס קיומו של קשר סיבתי בין מצבו הרפואי לבין הפגיעה בה נפגע בתאונת הדרכים, נפסק כי " ...די באפשרות של קיום קשר סיבתי (בדרגת הסתברות נמוכה) כדי להצדיק את המינוי" (רע"א 219/91 הראל נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, מיום 25.2.91).

4.         בענייננו, במסמכים שנערכו על ידי המרכז לבריאת הנפש (מימים 9.6.05
ו-23.10.05) ועל ידי רופא המשפחה (מיום 10.12.05), נאמר, כי המבקשת סובלת מ" הפרעת הסתגלות", " תגובה דכאונית מתמשכת" או " מתח ודכאון", וכי ניתן לה טיפול תרופתי. עוד עולה מן התיעוד הרפואי האמור, כי המבקשת נמצאת בטיפול רפואי בקשר לכך החל מחודש ינואר 2005. אין במסמכים כל אזכור של תאונת הדרכים שארעה חמש שנים קודם לכן, וממילא אין בהם כדי לבסס אפשרות לקיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין המצב הנפשי שאובחן בשנת 2005.

אף אם נידרש למסמך בכתב יד שנערך על ידי ארגון של האו"ם מיום 7.10.03, אשר ניתן לחלץ ממנו את המילים " depressed with loss of memory", אין בו כדי לקשור בין התאונה לבין המצב הנפשי שתואר. עוד יש להעיר, כי פישרו של מסמך יחיד זה משנת 2003 לא התחוור, וכלל לא ברור אם המדובר במסמך שנערך לצורך טיפול רפואי.

נראה, אפוא, כי לא עלה בידי המבקשת להציג מסמך רפואי, שיש בו כדי להוות ראשית ראיה לכך שמצבה הנפשי בשנת 2005 נגרם עקב תאונת הדרכים שעברה בשנת 2000. אזכיר, כי מתוך עיקרי העובדות שהובאו בבקשה ניתן לאתר מספר גורמי דחק שיש בכל אחד מהם כדי להוות גורם פוטנציאלי אפשרי למצב שאובחן בשנת 2005, זולת תאונת הדרכים בשנת 2000, ובהם גירושי המבקשת מבעלה, מצבה הכלכלי הקשה, ועוד.

עוד יש להזכיר, כי המבקשת לא ראתה להתלונן על בעיות בתחום הנפשי - לא בכתב התביעה, לא בכתב התביעה המתוקן (בשנת 2001), לא בפני הרופאים שטיפלו בה, ולא בפני שני המומחים מטעם בית המשפט (המומחה בתחום אף אוזן גרון בדק את המבקשת ביום 12.11.03). רק בשנת 2005 החלה המבקשת לראשונה להתלונן על בעיות בתחום הנפשי, וגם זאת ללא קשר סיבתי לתאונה מיום
15.2.00. במצב דברים זה, לא ניתן לומר כי הונחה אפשרות של קיום קשר סיבתי בין המצב הרפואי בתחום הנפשי לבין התאונה.

5.         על יסוד כל האמור לעיל, דינה של הבקשה לרשות ערעור להידחות.

בשולי הדברים אציין, כי ב"כ המבקשת נהג באורח לא ראוי כאשר צירף לבקשה לרשות ערעור - כביכול כראיה - מסמך שנערך על ידי אגף הרווחה בעירית ירושלים ביום 27.9.07, היינו, לאחר המועד בו ניתנה ההחלטה מושא הבקשה. המדובר בנסיון פסול ל"מקצה שיפורים", אשר המעט שניתן לומר לגביו הוא, כי איננו מוסיף לאמינות הבקשה.

הבקשה נדחית.

המבקשת תישא בשכר טרחת המשיבה 3 בסכום של 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

הפקדון שהפקידה המבקשת יועבר למשיבה 3 באמצעות באי כוחה.

ניתנה היום כ"ב בטבת, תשס"ח (31 בדצמבר 2007), בהיעדר.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים באמצעות הפקסימיליה.